פורץ גבולות: שיחה מעוררת השראה עם המעצב באס קוסטרס
לא מעט השתנה מאז שיתוף הפעולה הראשון של בוגבו עם האמן והמעצב באס קוסטרס ב-2005, אבל האנרגיה, פריצת הגבולות, האסתטיקה החדשנית, וכמובן החברות, ניכרים היטב גם במהדורה החדשה והיפהפייה שעיצב באס לעגלת בוגבו פוקס. ראיון עם יוצר
במרכז האופנה העולמי באמסטרדם, פגשנו את המעצב המהולל באס קוסטרס ותפסנו איתו שיחה על שיתוף הפעולה היצירתי, על ההשראה המופלאה שעומדת מאחורי עיצוב המהדורה החדשה והיפהפייה שעיצב לבוגבו, ועל החשיבות הרבה חברות וקשרים חברתיים בחיים ובעבודה.
תחזיר אותנו לשיתוף הפעולה הראשון שהיה לך עם בוגבו בשנת 2005.
“בהתחלה לא האמנתי בכלל שבוגבו בחרו בי לעצב להם מהדורה מיוחדת, כי האסתטיקה שלי הייתה מאוד שובבה, אבל גם מאוד פרועה. זה די הפתיע אותי וחשבתי ‘זה באמת קורה לי?'”
כמעצב קריאייטיבי צעיר בעולם האמנות והאופנה, איך הרגשת לעבוד עם מותג של עגלות תינוק?
“אפילו לא עלה בדעתי לסרב, וראיתי בזה הזדמנות מהממת להביא את האמנות שלי למותג כ”כ מצליח של עגלות תינוק. זה משעשע כי העולם האמנותי שלי ממש שובב ולא סטנדרטי, לא כ”כ ילדותי, אלא בהחלט שובב, וזה דרש ממני לקחת הרבה השראה חזותית מהילדות והנעורים שלי, מזיכרונות ומדימויים וינטג’יים של משחק ילדים. כך, למרות שלעתים ההצהרות האמנותיות שלי לא ממש מתאימות לאוזניים קטנות, דווקא חשבתי שהאסתטיקה שלי מאוד מתאימה לעולם הילדים”
האם אתה יכול לספר יותר כיצד התנהל שיתוף הפעולה הראשון?
“זו הייתה חוויה מעוררת מחשבה, מכיוון שזה היה אחד הדברים הגדולים ביותר שעשיתי בחיי עד כה. הכנתי קונספט עם כמה תמונות מעוררות השראה שכולן קשורות לתמיכה ולקשר שתינוק צריך לקבל כדי לגדול כמו שצריך. רציתי להשתמש בעגלה כמו בד חלק ובגלל זה עשינו את הטיולונים לבנים. לא היה לי מקום לצייר את כל העגלות, אז הגעתי לסטודיו של חבר במרכז האופנה העולמי באמסטרדם, וסיימנו את מלאכת הציור שהפכה לפס ייצור די גדול. הכל נצבע בלבן, כולל המסגרות והגלגלים. את התמונות הייתי מעביר בשקפים גדולים על הטיולונים עצמם, ואז מצייר ביד.
שמחתי והופתעתי מאוד שאוכל להיות מעורב בכל שלב בעיצוב הקמפיין, ולהחליט על הכיוון האמנותי שלו. כל התהליך היה פתוח וישיר, לא נשאלו שאלות, לא צצו בעיות ושום דבר לא עמד בדרכי. זה היה פשוט פנטסטי וזה היה באמת-באמת אחד הרגעים הגדולים שעיצבו אותי והפכו אותי לאמן בעל ערך”
אתה יכול לספר לנו על שיתופי פעולה אחרים שעשית עם בוגבו מאז?
“ידעתי שתמיד אוכל לגשת לבוגבו אם אני צריך תמיכה כלשהי, למשל לתצוגות אופנה או אירועי אמנות אחרים. מצד שני, אם בוגבו היתה זקוקה לטיולון חד-פעמי למכירה פומבית או לפעילות צדקה – אני תמיד עמדתי לרשותם. נוצרה בינינו חברות אמיתית וזה לא דבר שכיח. לא תמיד קל לקיים ידידות לאורך שנים ארוכות, ולא רק ברמה העסקית. פשוט יצרנו קשרי חיבה חמים בינינו והיה לנו טוב לעבוד יחד. לעתים קרובות, אם אתה עובד עם חברה כלשהי, הקשר ביניכם מסתיים כשהפרויקט הושלם, אבל כאן אני פשוט שמח שנשארו בינינו יחסים אוהבים, פוריים וחבריים”
מה ההשראה מאחורי ההדפס האחרון שלך לבוגבו?
“הייתי בסין במסע השראה ורציתי להתחיל לשרטט שם כמה רעיונות לבוגבו. אני לא בטוח איך מצאתי את נושא החיבור הסופי, אבל זה היה אחד הדברים הראשונים שראיתי בדמיוני ופשוט הוצאתי אותם לפועל. אני חושב שערך החיבור לקהילה ולאנשים שלה הוא חשוב ביותר, וזה משהו שאני באמת שואף אליו בעבודתי. גם בוגבו תמיד שמו במרכז את החשיבות של להיות מחובר לסביבתך, לחברים ולמשפחה, אז המחשבה הייתה שם, והחיבור בינינו היה מתבקש. כשחזרתי להולנד התחלנו לעבוד על הרישומים שעשיתי בסין. עבדנו על שלושה הדפסים שונים, אבל בסופו של דבר אני חושב שהחיבור של הדמויות האלה היה החזק מכולם. וזה היה כל כך כיף וחופשי… במיוחד בקונספט הסופי – אתה לא באמת יודע מה תהיה התוצאה המוגמרת. האם הדמויות צפות? האם טסות, אולי שטות במים או מרחפות בשמיים, אולי הן בכלל קפצו ממטוס? זה ממש פתוח לפרשנות אישית של כל אחד, וזה משחרר וחיובי, וטוב”
מיהו ההורה הטיפוסי שיבחר לדעתך לרכוש את עגלת בוגבו בעיצוב באס?
“האנשים שירכשו את בוגבו בעיצוב בס קוסטרס יהיו אלה שיימשכו לחיוביות של העיצוב וירצו להראות את גאוותם ברחובות. כשאתם יוצאים לטיול עם העגלה הססגונית הזאת, חייבים לקחת בחשבון שישימו אליכם לב, שיעצרו אתכם וישאלו מאיפה היא. זה ממש כמו שתינוקות או כלבים גונבים את ההצגה וגורמים לאנשים להתקרב אליהם”
מדוע אתה מרגיש שעדיין מתאים לך לעבוד עם בוגבו אחרי 15 שנה?
“אני חושב שעכשיו השיתוף פעולה בינינו מתאים יותר מאשר לפני 15 שנה, כי כיום אני מודע הרבה יותר לחיבור המצויין בינינו. אני הרבה יותר בוגר ומודע למה שיש לי להציע למיזם המשותף שלנו. תמיד רציתי לעבוד על טיולון נוסף, ולכן שמחתי מאוד כשבשנה שעברה נפגשנו לדבר על פרויקט חדש. במובן מסוים יש לי היום אמירה אמנותית טובה יותר ואני מודע יותר לדרך שלי כיוצר. לפני 15 שנה הייתי יוצר יותר אינטואיטיבי, ועכשיו יש לי מודעות גדולה יותר לאן האינטואיציה הזו מובילה אותי ומה אני יכול לעשות איתה”